כלכלת האימפקט הישראלית כוללת מגמות פורצות דרך לצד חדשנות לא מתואמת.האם תצליח ישראל מאומת הסטארט-אפ לאומת האימפקט? קטע קצר מתוך “מדריך האימפקט לשמרן המבולבל” שהתפרסם בגליון אפריל 2022 של כתב עת “השילוח”
הניסיון לנתח את השוק הישראלי בתחום ואת ההתקדמות הישראלית בו ביחס למתרחש ברחבי העולם כרוך באתגרים מסוימים. מצד אחד, בישראל ישנן כמה מגמות חיוביות ואפילו פורצות דרך. המגמה החיובית הראשונה נוגעת לפתיחת משרדים של ארגוני מפתח גלובליים, דוגמת הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט(IFIE), המשרד המקומי של ארגון היגוי העולמי-(GSG -Global Steering Group). דוגמה נוספת לארגון חשוב בתחום האימפקט הפועל בישראל היא TONIIC, קהילה גלובלית של משקיעי אימפקט. מגמה חיובית שנייה נוגעת ליוזמות ישראליות: הקמת ארגונים גלובליים בידי ישראלים, כמו במקרה של GITA (Global Impact Tech Alliance) שהוקם על ידי שתי נשות מקצוע ישראליות בעלות מוניטין גלובלי ופועל לקידום השקעות אימפקט בפיתוח טכנולוגיה ויזמות; או הימצאותה של ישראל בקדמת החדשנות העולמית בתחומים בעלי השקה גבוהה ליעדים הגלובליים (לדוגמה בתחום טכנולוגיות המזון, הפודטק, עם 399 הזנקים פעילים ו-30 רכישות ומיזוגים בשנת 2020).1
מצד שני, מאפייניו של שוק האימפקט הישראלי מעמידים אותו כמזנֵב הרחק מאחורי המגמות העולמיות. ההגדרה הרווחת לאימפקט בישראל רחבה בהשוואה למקובל במערב ומעורפלת בהרבה. במרחב הישראלי ניתן למצוא מגוון רחב של שחקנים מובילים ואנשי מקצוע המסרבים לקבל את צורות ההגדרה זה של זה; ויש בכך כדי ללמד שהשוק הישראלי עודנו בשלב הראשוני – שלב החדשנות הלא-מתואמת. כמו כן, בישראל שורר חוסר מודעות רב בתחום האימפקט. היוזמות הממשלתיות בתחום מצומצמות מאוד; כמעט לא קיימת דרישה מהגופים המוסדיים להציע הזדמנויות להשקעות אימפקט לציבור הרחב; וגם במגזר העסקי השיח על השקעות אימפקט מצומצם ביותר.
חלק מהסיבות שבגינן נחשבת ישראל “אומת הסטארט-אפ” הן בסיס מצוין לכניסת התעשייה הישראלית לתחום האימפקט. המקוריות הישראלית, האומץ (שלא לומר החוצפה) בקידום מיזמים, יכולת התגובה המהירה לשינויים, רכישת ידע מתמדת על תחומים מתפתחים ומגוון רחב של כלי מחקר ופיתוח – כל אלה הם כלים וכישורים שבכוחם לדחוף את ישראל לחזית האימפקט העולמי. דווקא מחמת פוטנציאל אדיר זה, חסרונה של ישראל בכלכלת האימפקט העולמית כה מורגש. העם היושב בציון טרם השכיל לשלב בין הערכי והיזמי, להפוך את אומת הסטארט-אפ לאומת האימפקט ולהוביל את העולם בתחום ההשקעות החברתיות.
רוצים לדעת עוד על כלכלת האימפקט הישראלית? היכנסו למפת האימפקט שלנו (בקרוב)
1 Israeli Tech Ecosystem, IVC, February 2021.
רוצים לקרוא עוד? המאמר המלא זמין לקריאה חינם באתר כתב העת “השילוח”
במאמר שהתפרסם בגליון 29 של כתב עת “השילוח” מנתחים קרן בלומנטל ואביב רוזנמן את כלכלת האימפקט, הן במבט היסטורי והן במשקפי הפילוסופיה הפוליטית וקוראים לימין השמרני בישראל, אליו מכוון כתב העת, לקחת חלק בכלכלת האימפקט הצומחת.
