חילופי דורות, משברים כלכליים, הסכמים גלובלים ואפילו משבר הקורונה, מגמות שונות בעולם מניעות את כלכלת האימפקט קדימה. קטע קצר מתוך “מדריך האימפקט לשמרן המבולבל” שהתפרסם בגליון אפריל 2022 של כתב עת “השילוח”
התחייבותן של מדינות העולם, וישראל בכללן, לעמוד באינדיקטורים של היעדים לפיתוח בר-קיימא עד שנת 2030 היא אחד התמריצים המרכזיים להאצת ההתעניינות וההשקעה באימפקט. על פי חישוב שנעשה על ידי ה-GIIN, כדי לממש את התחייבות המדינות ולעמוד באינדיקטורים שמופו, נדרשת הוצאה של 4–7 טריליון דולר מדי שנה. אולם, מהתבוננות על פילוח מקורות המימון מתברר כי מרבית ההשקעה בקידום יעדים אלו נעשתה עד אז בידי ממשלות וקרנות פילנתרופיות שלא התקרבו לסדר הגודל של הסכומים הללו. מכלל הדברים משתמע שהצורך בהיקף תקציבים כה גדול אינו מאפשר להמשיך ולהישען על משלמי המיסים כמקור מימון עיקרי. דבר זה הגביר את התמריץ לעמותות וארגונים בינלאומיים לבניית מודל פיננסי ייעודי לשוק הפרטי שיאפשר השקעות בסדרי הגודל הנחוצים לקידום המטרות הללו.1
חילופי הדורות שאנו חווים בעת הזו תורמים אף הם להאצת המגמה. ילדי שנות ה-80 וה-90 (המילניאלס) הפכו לפני עשור לגורם משמעותי בשוק כצרכנים, וכיום הם מתחילים לתפוס תפקידי מפתח בשוק העבודה העולמי. המילניאלס מודעים לאתגרים גלובליים הרבה יותר מבני הדורות הקודמים ועומסים על שכמם את האחריות לפעול בהתאם. כצרכנים הם מבקשים לקנות מוצרים שאינם מזהמים או מנצלים עובדים וספקים; כמנהלים הם שואפים ליטול חלק בפתרון אתגרי ה-SDG ולהוביל שינויים ברמה האזורית, הלאומית והגלובלית;2 כדור הבא של המשקיעים חשובה להם היכולת לבחור בצורה אקטיבית במה להשקיע, והם רואים בהונם המושקע משאב שיוכלו לתעל לטובת קידום תחומי העניין, האידיאולוגיה או סט הערכים שלהם.3
גם ילדי שנות ה-2000 (דור ה-Z) כבר החלו להפוך לגורם משמעותי בשוק כצרכנים מודעים, וחברות שמשווקות להם כבר יודעות כי מודעות חברתית היא כלי חשוב כדי לעניין צרכנים צעירים. חילופי הדורות הללו באים לידי ביטוי בימים אלה בכל הרמות של השוק החופשי והם מגדילים את הדרישה ליוזמות אימפקט חדשניות ולשילוב אידיאולוגיות וערכים בחברות קיימות.
תמריץ שלישי, הנוגע להתנהלות המערכת העסקית-כלכלית, הוא רצף המשברים של השנים האחרונות הכולל בין היתר את משבר הדוט-קום (2002), משבר הסאב-פריים (2008), משבר האקלים ולאחרונה גם משבר הקורונה (2020). התפוצצות בועת הדוט-קום והשערוריות הפיננסיות של שנות ה-2000 הובילו לדה-לגיטימציה של המערכת הכלכלית. הרצון העיוור להשקיע בחברות דוט-קום וההתעלמות מהיחס בין הערכת שווי החברה להכנסותיה בפועל הובילו להיווצרותה של בועה – ועם התפוצצותה נוצר משבר כלכלי חריף. משבר זה, שכלל פיטור רב של עובדים, זרע חוסר אמונה במערכת הכלכלית והחל ביקוש לאפיון-מחדש של טווח אחריות החברות העסקיות כלפי מי שאינם בעלי מניותיה.
משבר 2008, שהחל בשוק המשכנתאות האמריקני והתגלגל למשבר פיננסי כלל-עולמי, העצים את חוסר האמון הציבורי במערכת כלכלית זו. מתוך רצון לייצר לגיטימציה מחודשת למגזר העסקי חיפשו הגופים הפיננסיים אפיקי השקעה חברתיים שיאפשרו להם למצֵב עצמם כמרכיב בפתרון המשבר החברתי ולא רק כגורם המחולל אותו. מעורבות זו הכניסה משאבים כספיים משמעותיים למכוני חשיבה פרטיים ואקדמיים שפיתחו מודלים חדשניים להשקעות חברתיות והזניקו את תחום האימפקט.4
הסכם פריז שנחתם ב-2015 מייצג את שיאו של תהליך לקיחת אחריות בינלאומית על מה שנתפס כמשבר אקולוגי אקוטי. היווצרותו של קונצנזוס מדעי, המודעות הציבורית הגוברת והתחייבות המדינות לנושא הובילו ללחץ עצום על חברות מזהמות לשינוי התנהלות כולל. גורמי לחץ אלה הגבירו את הביקוש לפתרונות משתלמים מבחינה כלכלית בתחומי ייצור אנרגיה ירוקה, התמודדות עם פליטות מזיקות, שימור מקורות מים וניהול פסולת.
משבר הקורונה שהחל בראשית 2020 שיבש סדרי עולם ושינה את חיי היום-יום כפי שהכרנו אותם. כבר בתחילת המשבר הבינו רבים ברחבי העולם כי לשם התמודדות עימו לא ניתן להישען רק על פילנתרופיה וממשלות. לכן נצפה גיוס משמעותי של חברות עסקיות ומשקיעים לסיוע בהתגברות על אתגרי הקורונה. השקעות אימפקט היו מסגרת לדרך שבה יכול היה המגזר הפרטי לחבור למאמץ; והמודל של השקעות אלו הציע מערכת, מנגנונים ושיטות עבודה מומלצות להבטחת הצלחה.5 מעבר לכך, מטרות ה-SDG ואתגרי העולם המתפתח, בהיותם דומים או זהים לאתגרי המשבר, היו בסיס טוב להכוונת המגזר העסקי ושפה משותפת ליצירת שיתופי פעולה ברורים. גם משבר זה שינה את צורת המחשבה בנוגע למהות תפקידם של חברות ומשקיעים עסקיים, כפי שהתרחש בעוצמות והיקפים הולכים וגוברים בכל משבר שהתחולל בשני העשורים האחרונים.
הסקר השנתי של ה-GIIN לשנת 2020 מנתח מגמות עולמיות בשוק האימפקט. מהדו”ח עולה כי גודל השוק העולמי צמח ב-42% משנת 2019 – שבה היו מושקעים 502 מיליארד דולרים בכלכלת האימפקט – לשנת 2020 שבה היו מושקעים בתחום 715 מיליארד דולרים. הדו”ח מעריך כי בשנים האחרונות פונה השוק העולמי משלב החדשנות הלא-מתואמת, שלב שבו נצפית עשייה רבה ויזמות שאינה ממודלת לפי גבולות גִזרה ברורים, לשלב בניית השוק – שבו מוסדרים ומתבססים גופי מעטפת המאפשרים צמיחה וגדילה של השוק (כגון משקיעים, מוסדות אקדמיים, ארגוני גג וקהילות).6
עוד נמצא בדו”ח כי ישנו ביקוש רב בקרב משקיעי אימפקט מוסדיים להשקעות ערכיות העומדות בסטנדרט תשואות השוק הכללי, ובהתאם נתח גדול מכספם מושקע באפיקים אלה. מעבר לכך, משקיעי אימפקט רבים מדווחים שעמדו בציפיות הרווח שחזו ואף עלו עליהן.7 עובדות אלו מחזקות את הטענה כי הוספת שורת רווח נוספת, חברתית או סביבתית, אינה פוגעת בשורת הרווח הפיננסי ואינה באה תחתיה.
ומה לגבי ישראל? מה הן המגמות באקוסיסטם האימפקט המקומי? עברו לקטע הבא
1Achieving the Sustainable Development Goals: The Role of Impact Investing, The GIIN, 2016.
2 Ben Hollingdale, Workplace Savings: Why Impact Investing is Important to your Employees, REBA.
3 “Sustainable Investing: The Millennial Investor”, EY, 2017.
4 Eve Chiapello and Lisa Knoll, Social Finance and Impact Investing: Governing Welfare in the Era of Financialization, Historical Social Research/Historische Sozialforschung, 45.3 (2020), pp. 17–18.
5 Margot Brandenburg, “Impact Investors Respond to COVID-19”, The Ford Foundation, 24.11.2020.
6 Eve Chiapello and Lisa Knoll, Social Finance and Impact Investing: Governing Welfare in the Era of Financialization, Historical Social Research/Historische Sozialforschung, 45.3 (2020), pp. 17–18.
7 שם.
רוצים לקרוא עוד? המאמר המלא זמין לקריאה חינם באתר כתב העת “השילוח”
במאמר שהתפרסם בגליון 29 של כתב עת “השילוח” מנתחים קרן בלומנטל ואביב רוזנמן את כלכלת האימפקט, הן במבט היסטורי והן במשקפי הפילוסופיה הפוליטית וקוראים לימין השמרני בישראל, אליו מכוון כתב העת, לקחת חלק בכלכלת האימפקט הצומחת.
