אימפקט הפך למונח נפוץ, אבל מה זה אומר בכלל? בכדי להבין צריך קודם להכיר את ההגדרה להשקעת אימפקט. קטע קצר מתוך “מדריך האימפקט לשמרן המבולבל” שהתפרסם בגליון אפריל 2022 של כתב עת “השילוח”
אם תביטו טוב אל עבר האופק הכלכלי העולמי תוכלו לראות כוכב עולה בשמי החברה אשר עתיד להיות גורם משמעותי בממשק שבין הממשלה, המגזר הפרטי והמגזר השלישי; כוכב ושמו “השקעות אימפקט”. מדובר בהשקעות המניבות רווח כפול: כבכל השקעה מוצלחת מקבלים המשקיעים רווח כספי, אך בהשקעות ממין זה הרווח נובע ממוצר או שירות בר-מדידה המתמודד עם בעיה חברתית או סביבתית שעד כה טרם נפתרה. כך ניתן לזקק את התגמול לשורת רווח מספרית נוספת: חברתית או סביבתית. סקטור השקעות האימפקט עתיד לשנות במידה ניכרת את החלוקה הקלאסית בין השקעות ממשלתיות, פילנתרופיה והשוק החופשי; וכתוצאה מכך הוא עתיד להעניק כוח רב למי שישכילו להשתמש בו ולאפשר להם לממֵש את האידיאולוגיה והערכים החשובים להם. בניגוד לעבר, הפעם לא מאוחר לקפוץ על העגלה: תחום האימפקט החל לצבור תאוצה רק בשני העשורים האחרונים, ובישראל הענף עודנו בחיתוליו.
על פי ה-GIIN, השקעות אימפקט הן השקעות שתכליתן לייצר שינוי חברתי וסביבתי חיובי ומדיד לצד תשואה פיננסית. אם נבקש להרחיב במעט, להשקעות אלו שלושה מאפייני ליבה.
שלושת המאפיינים הללו אינם בלעדיים לעולם ההשקעות. כיום מתפתח שיח סביב מושג הנקרא “כלכלת אימפקט“, המבקש להרחיב את סוג השחקנים והמוסדות הקיימים בזירה. כלכלת אימפקט פירושה מערכת כלכלית המכילה מנגנונים ומדיניות להשגת שורת רווח חברתית מדידה לצד מדיניות להשגת שורת רווח פיננסית.2 כדי להשיג זאת, נדרש שיתוף פעולה של כלל הגורמים המנהלים קשרי גומלין במערכת הכלכלית: הרגולטור, המאפשר – ומעודד – שורת רווח חברתית לצד הרווח הפיננסי; חברות פרטיות קיימות המתומרצות למצוא פתרונות לאתגרים גלובליים הכלולים בתחום המומחיות שלהן; גופים פילנתרופיים שאותם מעודדים למציאת אפיקי הכנסה מפעילות ועיגון הטוב שהם מחוללים בעולם דרך מערכות מדידה וניתוח נתונים; ולא פחות חשוב, הלקוחות או הציבור, המתומרצים לשקלל סוגיות חברתיות במסגרת הרגלי הצריכה שלהם.3 השקעות אימפקט הן הזרז לגישה כלכלית חדשה זו, ולכן בחרנו להתמקד בהן. עם זאת, ההגדרה הבסיסית, השפה והתמריצים לביסוס הגישה רלבנטיים לכל הכובעים שניתן למצוא במערכת הכלכלית.
ברחבי העולם קיימים מאות אלפי ארגונים המבטיחים לפתור בעיות ולייצר שינוי חיובי. למען אותו רצון לעשות טוב, נאספות תרומות בהבטחה להפחית את הרעב העולמי, להוציא משפחות ממעגל העוני ולהציל צמחים וחיות מהכחדה. אך כשם שיודע כל מי שתרם לקידום מטרה פלונית שכזו, לא תמיד ברור עד כמה הועילה התרומה ליצירת השינוי הרצוי. ללא מטרות כמותיות מוגדרות ובנות מדידה, אפילו עמותות המתמחות בעשייה ממין זה נותרות עם הצגה של דוגמאות אנקדוטליות לטוב שהן מחוללות בעולם.
לעומתם, בהשקעות אימפקט מעורבים משקיעים למטרות רווח אשר מצפים – כמו בעולם העסקי – לראות ביצועים מוּכחים המשתקפים בתוצאות מוחשיות. מיזמי אימפקט נדרשים להציג שורת רווח חברתית או סביבתית ברורה ומדידה. יזמים, משקיעים, מנכ”לים ועובדים נדרשים להסביר מהי הבעיה שהם מבקשים לפתור, מה התחזית להיקף התיקון שהם מצפים לחולל, מהם יעדי הביניים שיובילו לאותו פתרון – ולבסוף להציג מדידה של אותם יעדים. צורת עבודה זו דורשת יצירה של מושגים, מודלים ושפה חדשה שעליה עמלים גורמים שונים ברחבי העולם בימים אלו ממש.
תחילה עלה הצורך במיפוי הבעיות שמבקשים לפתור. כיוון שמדינות שונות ברחבי העולם חולקות בעיות משותפות רבות, חברו יחד המדינות החברות באו”ם ופתחו בתהליך עיצוב יעדי פיתוח ממוקדי פעולה, קלים להפצה, מעוררי השראה ורלבנטיים ברמה הגלובלית. ועדה שבה נציגים מכלל המדינות אספה את דעתם של מובילי מדיניות, אנשי פילנתרופיה והמגזר השלישי, משקיעים ונציגים מהמגזר הפרטי – ובינואר 2014 הוגשה לעצרת האו”ם הצעה ל-17 היעדים לפיתוח בר-קיימא (Sustainable Development Goals, SDG). יעדים אלו משמשים כמסגרת או שפה לתיאור סוגיות גלובלית שמשקיעים או תורמים מבקשים לקדם בעזרת משאביהם ולתיאור הכשלים שארגונים או פרויקטים בתחום מבקשים לפתור.
רשימת היעדים הינה:
כדי שלארגונים יהיו כלים לנסח מטרות מדויקות ומדידות פורטו 17 יעדי הפיתוח ל-169 מטרות ספציפיות וחודדו אף יותר בעזרת 232 אינדיקטורים ייחודיים המשמשים כיום כדרך להסביר, לאותת ולמדוד סוגיות ומטרות חברתיות וסביבתיות. מדו”ח ה-GIIN לשנת 2020 עולה כי אכן מסגרת עבודה זו משמשת את מרבית משקיעי האימפקט בשוק העולמי.
באילו כלים משתמשים בהשקעות אימפקט? מה הדוגמאות למיזמי אימפקט אמיתיים שהצליחו ובגדול? עברו לפרק הבא כדי להבין איך אימפקט עובד בפועל
1 Core Characteristics of Impact Investing, The GIIN, 2019.
2 Catalyzing the growth of the impact economy, McKinsey & Co 2018.
3 Building an Impact Economy – Impact Report 2021, Social Investment Scotland
4 SDG – Sustainable Development Goals
רוצים לקרוא עוד? המאמר המלא זמין לקריאה חינם באתר כתב העת “השילוח”
במאמר שהתפרסם בגליון 29 של כתב עת “השילוח” מנתחים קרן בלומנטל ואביב רוזנמן את כלכלת האימפקט, הן במבט היסטורי והן במשקפי הפילוסופיה הפוליטית וקוראים לימין השמרני בישראל, אליו מכוון כתב העת, לקחת חלק בכלכלת האימפקט הצומחת.
