לאורך השנים התפתחו מגוון מודלים פיננסיים למימון עשייה מכוונת אימפקט, החל ממיזמי אימפקט הממונים במודל של הון סיכון ועד אג”ח חברתי ומימון מעורב. אז איך השקעות אימפקט עובדות בפועל? קטע קצר מתוך “מדריך האימפקט לשמרן המבולבל” שהתפרסם בגליון אפריל 2022 של כתב עת “השילוח”
כדי להשיג את שורת הרווח הכפולה, התפתחו לאורך השנים מגוון מודלים וכלים פיננסיים לניהול סיכונים וקבלת התשואות המבוקשות. כיוון שתחום השקעות האימפקט עודנו צעיר לימים, קיימים אתגרים בהתאמתן של חברות קיימות לתפיסת עולם חדשה זו. על כן, אפשר למצוא מנעד של מודלים – כאלה המצויים בשלב ה”סור מרע” וכוללים רצון להגיע בעתיד ל”עשה טוב”, וכאלה הממוקדים ב”עשה טוב” כבר כיום.
השאיפה הטמונה ביצירת מודל השקעות אימפקט היא למצוא את אותן הזדמנויות שבהן משיקים האינטרסים הערכיים לאינטרס העסקי. לעיתים, ההשקעה ברורה ומובהקת, כמו בחברות חלבון אלטרנטיבי, שבהן ככל שהחברה מצליחה יותר, כך רווחיה הפיננסיים גדלים ובהתאם גדלה השפעתה הסביבתית החיובית; אך לפעמים ההשקעה אינה כה פשוטה ומצריכה חשיבה מחוץ לקופסה, שימוש בכלים פיננסיים חדשניים – ולעיתים שיתופי פעולה חוצי-מגזרים.
אחד המודלים הקלאסיים, הכולל בתוכו מספר רב של כלים פיננסיים, הוא מימון מעורב. המודל התפתח מתוך רצון לרתום את המגזר הפרטי למימוש היעדים לפיתוח בר-קיימא (ה-SDG) במקרים שבהם האינטרס של המשקיע הפרטי אינו כה מובהק – וכך להתגבר על החוסרים במשאבים ציבוריים. במודל זה משתמשים בכסף ממשלתי או פילנתרופי לצמצום סיכונים, גישור על פערי מידע או שיפור רווחיות. כלומר הכספים הממשלתיים אינם מושקעים בצורה ישירה בפרויקט חברתי או סביבתי מסוים, אלא ממנפים את הכספים הללו ומשתמשים בהם כתמריץ שיסייע למשקיעים פרטיים להתמודד עם חסמים העומדים בפניהם כשהם מבקשים לשלב ממד ערכי באסטרטגיית ההשקעות שלהם.1
אחד הכלים המפורסמים ביותר של מימון משולב הוא איגרות חוב חברתיות (Social Impact Bonds, SIB). כלי פיננסי זה משתמש במודל תשלום בעל תשואה הנגזרת באופן ישיר מתוצאת הפרויקט. לדוגמה, באג”ח חברתי מפורסם שהתקיים בבריטניה, חברה פרטית חתמה על הסכם עם הממשלה שבו התחייבה הראשונה לשקם אסירים ולמנוע את חזרתם למעגל הפשיעה; בתמורה, נדרשה המדינה לשלם תשואה על פי אחוז האסירים המשוחררים שאינם שבים לחיי הפשע. מודל זה מצליח להשיק בין אינטרס חברתי ובין אינטרס כלכלי. האינטרס הכלכלי מתבטא אצל שני שחקנים: המשקיעים ייהנו מרווח פיננסי השווה לתשואות מקבילות בשוק הפרטי, והמדינה תחסוך הוצאות עתידיות ידועות הנגזרות מחזרתם של אסירים משוחררים למעגל הפשיעה. האינטרס החברתי בא לידי ביטוי בשיקומם של האסירים ומניעת חזרתם לחיי הפשע. דואליות זו מתאפשרת דרך הצלחתה של הממשלה לגייס את יעילות המגזר הפרטי לשם פתרון בעיה חברתית עתיקת יומין. השקעה ממין זה מדגישה את הצורך במדידה אמיתית של ההשפעה החיובית והמענה על האתגרים שנקבעו, שכן התשואה הפיננסית שמקבלים המשקיעים משתנה בהתאם להיקף הצלחתם לקדם את המטרה החברתית שהוגדרה מתחילה.
חברות סטרטאפ ומיזמי אימפקט חדשים מדגימים קשר חזק ומובהק יותר בין שתי שורות הרווח. באמצעות היתרון היחסי המתקבל מבניית החברה ותכנון המודל העסקי שלה, תוך חשיבה מראש על אסטרטגיית אימפקט והשגת שורת רווח כפולה. יתרון יחסי זה הוא המאפשר יצירת מערכת תמריצים ומנגנונים ארגוניים קוהרנטיים ואינטואיטיביים לשילוב בין הגשמת המטרה החברתית או הסביבתית וגריפת רווחים. הוא גם מאפשר שיקוף של אסטרטגיית אימפקט לאורך כלל פעילות המיזם.
כלי נוסף הוא גורמים דוגמת B corp – תו תקן בעבור ישויות שלא תוכננו מראש כבעלי שורת רווח כפולה אך שלהן זיקה חזקה לנושא חברתי או סביבתי מסוים. העסק עובר הערכה, ההולמת מודלים שבהם משתמשים בהשקעות אימפקט,2 ובסופה ניתן לו ניקוד מסוים. במידה שניקוד העסק גבוה דיו, הוא זכאי להכרה כ-B corp. כאמור, לרוב מדובר בחברות שלא תוכננו מראש לשורת רווח כפולה, ולפיכך מנגנוניהן הארגוניים אינם מותאמים בהכרח למודל כלכלת אימפקט כפי שניתן למצוא אצל חברות חדשות. ואכן, בחברות אלו ניתן דגש חזק יותר על “סור מרע”, ואילו ה”עשה טוב” האופייני שלהן הוא מנגנון מאזן שתכליתו צמצום נזקים אפשריים שהמוצר העיקרי עלול ליצור. בין החברות שקיבלו סרטיפיקציה זו ניתן למצוא את Warby Parker, חברת אופטיקה המנגישה עזרי ראייה באמצעות שמירה על מחירים נמוכים במיוחד ותרומת מיליוני זוגות משקפיים לנזקקים, ואת Lemonade, הזנק ישראלי בתחום הביטוח אשר יצר מודל עסקי הגובה דמי שירות קבועים מהמבוטח ומנתב פרמיות לא מנוצלות לתרומה במקום לרווחים. אימוץ ערכים חברתיים אלו משיק לאינטרס הכלכלי של החברה. אל מול מגמה עולמית הקוראת לאחריות חברתית וסביבתית, מודל זה מאפשר ניהול סיכונים חכם המעניק הזדמנות לחברות להתאים עצמן למגמות עולמיות לאור רצונות הצרכנים, העובדים, בעלי ההון והרגולציה הממשלתית.
קיימים מודלים רבים ומגוונים נוספים ליישום השקעות אימפקט. כיוון שזהו תחום בצמיחה והביקושים עולים, סוג השקעות זה הוא קרקע פורייה לרעיונות חדשניים ומקוריים. לדוגמה, רק בשנה האחרונה Social Finance Israel, חברה לתועלת הציבור הפועלת כבית השקעות חברתי המתמחה באג”ח, הובילה את השקת האג”ח החברתי הראשון בעולם שמודל המשקיעים שלו כולל מימון המונים.
כיצד השפיעו משבר 2008 ומשבר הקורונה על השקעות אימפקט? וכיצד המליניאלס ודור ה-Z משפיעים על הכלכלה העולמית? לעוד מידע על מגמות אימפקט בעולם עברו לקטע הבא
1 Blended Finance Vol. 1: A Primer for Development Finance and Philanthropic Funder,OECD.
2 B Lab and the Global Impact Investing Network Update Alignment on their Standards, bcorporation.com.
רוצים לקרוא עוד? המאמר המלא זמין לקריאה חינם באתר כתב העת “השילוח”
במאמר שהתפרסם בגליון 29 של כתב עת “השילוח” מנתחים קרן בלומנטל ואביב רוזנמן את כלכלת האימפקט, הן במבט היסטורי והן במשקפי הפילוסופיה הפוליטית וקוראים לימין השמרני בישראל, אליו מכוון כתב העת, לקחת חלק בכלכלת האימפקט הצומחת.
