ישראל אימפקט- מנגישים עשייה מכוונת אימפקט לקהלים חדשים

מילון האימפקט הגדול

מתקשים להבחין בין אחריות תאגידית להשקעה אחראית? מנסים להבין מה ההבדל בין תשומות לתפוקות? משקיע ESG שאל אתכם איזה SDG’s אתם מקדמים והאם כבר מדדתם אימפקט בכדי להוכיח שיש לכם שורת רווח כפולה וניסתם להבין באיזה שפת סתרים הוא מדבר? אל דאגה, אנחנו פה לעזור!

מילון האימפקט הגדול פה עם יותר מ-50 ערכים בעברית שיעזרו לכם לעשות את צעדיכם הראשונים בעולמות האימפקט

הקדמה

כניסה לעולם תוכן חדש היא לפעמים מפחידה ומאיימת, יש המון מונחים, ראשי תיבות וקיצורים שנזרקים לאוויר ואתה מרגיש כאילו כולם מדברים בשפה סודית שרק אתה לא מכיר. כל מי ששירת בצה”ל מכיר את ההלם והקושי להבין את השפה הצבאית החדשה, מי שנכנס לעולמות הסטארטאפים וההיטק מרגיש תחושה דומה וגם לאימפקט הולכת ומתפתחת שפה משלו עם מושגים יחודיים.

בכדי להקל על כולנו ולעזור להרחיב את מספר המשתתפים בשיח כתבנו את מילון מונחי האימפקט הגדול עם יותר מ-50 ערכים שיעזרו לכם בצעדיכים הראשונים בקהילת האימפקט הישראלית. 

מעט הבהרות לפני שנתחיל:

  • ניתן לעבור על המונחים אחד אחד על פי הסדר, לדלג בין מונחים באמצעות הקישורים האינטראקטיבים או לעשות שימוש בקישורים המופיעים בתוכן העניינים בכדי לקפוץ ישירות למונח הרלוונטי.
  • לא מדובר במילון מונחים רשמי מטעם אף מוסד. בכדי לפשט את הלמידה ניסחנו את המונחים בצורה קצרה, פשוטה ובהירה, לפעמים על חשבון הדיוק.
  • כיוון שמדובר בתחום חדש קימות מחלוקות לגבי משמעותם של מושגים מסוימים, השתדלנו לבחור בפרשנות המקובלת ביותר. חושבים שנפלה טעות באחד הערכים? כתבו לנו!
  • בכתיבת המילון נעשה שימוש במגוון מקורות בעברית ואנגלית, מקורות אשר צוטטו מופיעים כולם ברשימת המקורות בסוף המילון.

תוכן עניינים

מונחים בכלכלה חברתית וסביבתית

אחריות תאגידית (Corporate Responsibility, CR, CSR)

  • מה זה: סך הפעולות שעושה חברה עסקית מיוזמתה, על מנת לקדם השפעה חיובית על החברה והסביבה, כחלק מהפעילות השוטפת שלה, זאת מתוך מחשבה על האינטרסים של כלל מחזיקי העניין שלה ולא רק לטובת שורת הרווח המיידית. כמו כן מתוך הסתכלות אחראית מבוססת ניהול סיכונים המתיחסת לסיכונים עסקיים הנובעים מנושאי חברה וסביבה. בבסיס התפיסה קיימת ההבנה שארגון עסקי אינו אחראי רק ליצירת רווח לבעלי המניות, אלא גם ליצירת ערך לכלל מחזיקי העניין, ובהם הלקוחות, העובדים, הספקים, המשקיעים, הקהילה והסביבה כולה. זאת, במטרה לשמר את מערכות יחסים אפקטיביות עם מחזיקי העניין לטווח הארוך, לצורך השגת היעדים האסטרטגיים של התאגיד.
  • בתכלס: כיצד על חברה עסקית לפעול באופן אחראי מול כל מחזיקי העניין שלה. בעבר הביטוי המקובל לאחריות תאגידית היה (CSR-corporate social responsibility) אשר היה באופיו יותר הצהרתי, וכיום המונח המקובל יותר הוא ESG שהינו מדיד יותר ודורש מהחברה שקיפות רבה יותר על פעילותה.

חברה סביבה וממשל תאגידי (ESG)

  • מה זה: Environmental, Social, Governance הינם ראשי תיבות המתייחסים לסטנדרטים של סביבה חברה וממשל תאגידי בהם מצופה מחברות ותאגידים לעמוד. הקריטריונים הסביבתיים מעריכים את תפקוד החברה מבחינת השמירה על הסביבה והאקלים, הקריטריונים החברתיים בוחנים כיצד החברה מנהלת את יחסיה עם עובדיה, ספקיה, לקוחותיה ועם הקהילות שבהן היא פועלת,והקריטריונים של הממשל התאגידי מעריכים את הנהגת החברה, את השכר למנהלים, את הביקורתיות והבדיקות הפנימיות ואת זכויות בעלי המניות. משקיעים עם תודעה חברתית משתמשים בקריטריוני ESG כדי לסנן השקעות מסיבות ערכיות, בעוד משקיעים אחרים רואים בESG כלי עסקי יעיל לניהול סיכונים והזדמנויות, המשפיע על רווחיות החברה וכדאיות ההשקעה בה.
  • בתכלס: כיום כשמדברים בעברית על אחריות תאגידית, לרוב מתכוונים ל-ESG ולא ל-CSR.

השקעות אחראיות (Responsible Investments)

  • מה זה: אסטרטגית השקעה כספית המערבת שיקולי חברה סביבה וממשל תאגידי בבנית תמהיל ההשקעה. לרוב השקעה אחראית בוחנת את התנהלות של הגורמים בהם היא משקיעה על פי קריטריונים של ESG, זאת במטרה להפחית סיכונים ולהבטיח תשואה בת קיימא. נוסף על כך, השקעה שכזו לא תהיה בתחומים מזיקים (אלכוהול, טבק, הימורים, פורנוגרפיה וכיו”ב), ותחייב התנהלות בהתאם לאמות מידה מחמירות מהנדרש בחוק.
  • בתכלס: תפיסה הסוברת כי יש הן ערך פיננסי והן ערך מוסרי להתנהלות מוסרית בעולם ההשקעות.ישנן מגוון אסטרטגיות להשקעה אחראית אשר יכולות לכלול סינון השקעות בתחומים מזיקים, השקעות מבוססות מדדי ESG, השקעות אימפקט, או שילוב ביניהם.

עקרונות להשקעה אחראית (Principles Of Responsible Investments, PRI's)

  • מה זה: שישה עקרונות המגדירים סטנדרט עולמי להשקעות אחראיות על בסיס קריטריונים של ESG שנוסחו בתמיכת האו”ם. ארגונים שאימצו את העקרונות האלה עשו זאת כדי לחזק את מחויבותם לגורמים שאת האינטרסים שלהם הם אמורות לשרת, תוך הבטחה שפעילות ההשקעה יעלו בקנה אחד עם אינטרסים חברתיים רחבים. כיום, ה-PRI הינו גוף עצמאי לפיתוח עקרונות להשקעות אחראיות הנתמך בידי האו”ם אך אינו חלק ממנו. הוא מעודד משקיעים להשתמש בהשקעות אחראיות לשיפור תשואות וניהול טוב יותר של סיכונים, אך אינו פועל למטרות רווח.
  • בתכלס: הבסיס לשפה אחידה במטרות של השקעות אחראיות

כלכלה מעגלית (Circular Economy)

  • מה זה: כלכלה מעגלית הינה גישה כלכלית החותרת למניעת בזבוז בעזרת ניצול מרבי של חומרי גלם או מקורות אנרגיה. כלכלה מעגלית תוכננה כאלטרנטיבה למודל הלינארי של “לקחת, להשתמש/לצרוך, לזרוק”, ורואה בו מודל בזבזני המתבסס על שימוש בכמויות גדולות של משאבים, תוך התעלמות מזמינותם (העתידית) ומההשפעות של צריכתם והשלכתם. הכלכלה המעגלית מציעה שינוי בשרשרת האספקה כך שכל משאב ינוצל בכמות המרבית של פעמים לפני שיסיים את תפקידו. את זאת ניתן ליישם באמצעות כלים כגון אנרגיות מתחדשות, עיצוב לעמידות, שימוש חוזר, ייצור מחדש ומיחזור במטרה לשמור על משאבים.
  • בתכלס: בעוד החזון של כלכלה מעגלית הוא עולם ללא בזבוז, רבים משתמשים במונח זה כגרינווש לפעילויות אלמנטריות כמו מחזור או עמידות מוצרים.

קיימות (Sustainability)

  • מה זה: התנהלות אחראית כלפי הסביבה וניצול משאביה באופן בר-קיימא באופן המאפשר את מילוי הצרכים של הדורות הנוכחיים מבלי לסכן את אלו של הדורות הבאים. זאת תוך הבטחת איזון בין צמיחה כלכלית, טיפול סביבתי ורווחה חברתית.
  • בתכלס: לרוב נהוג לדבר על קיימות במובן של צמצום הפגיעה בטבע ובמערכת האקולוגית, אך גם פעילות הפוגעת בקהילה בה אנו פועלים יכולה להיתפס כלא ברת קיימא.

מונחים ורעיונות בסיסיים באימפקט

אימפקט (Impact)

  • מה זה: השינוי שחולל מיזם או פעילות מסוימת במונחי החברה, הסביבה או קהל היעד אשר את חלקו ניתן לכמת באמצעות מדידת תוצאות. ישנם שלושה סוגים של השפעות, אותן ניתן לחלק לA לB ולC
    Act to Avoid Harm (A- מניעת סיכון דרך הקטנת השפעה שלילית אפשרית
    Benefit Stakeholders (B- יצירת ערך המביא לתוצאה חיובית כלשהי
    Contribute to Solution (C- פתרון בעיה באמצעות מענה חלקי או מלא ביחס לתוצאה המקורית שהוגדרה. הגדרת האימפקט הרצוי מהווה את השלב הראשון במיפוי תיאורית השינוי של מיזם אימפקט.
  • בתכלס: הסיבה אשר לשמה התכנסנו, עשיית טוב.

היעדים לפיתוח בר קיימא (SDG’s, Sustainable Development Goals)

  • מה זה: שבעה עשר יעדים גלובליים אשר משמשים כמסגרת לתיאור סוגיות סביבתיות, חברתיות וכלכליות המאתגרות את העולם, ואשר ארגונים משקיעים ומדינות מבקשים לקדם את פתרונם. היעדים אומצו בשנת 2015 על ידי המדינות החברות באו”ם לאחר תהליך התייעצות נרחב, מתוך כוונה להשיגם עד שנת 2030. היעדים מתייחסים למגוון נושאים, בהם מיגור העוני ושמירה על כדור הארץ, לצד יעדים כלכליים־חברתיים כמו שוויון מגדרי, הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית. כדי שלארגונים יהיו כלים לנסח מטרות מדויקות ומדידות פורטו 17 יעדי הפיתוח ל-169 מטרות ספציפיות וחודדו אף יותר בעזרת 232 אינדיקטורים ייחודיים המשמשים כיום כדרך להסביר, לאותת ולמדוד סוגיות ומטרות חברתיות וסביבתיות.
  • בתכלס: השפה המשותפת שמאפשרת למי שפועל לפתרון אתגרים גלובליים לתאם יעדים ולדבר על אותם מטרות. חשוב לציין כי לא כולם מסכימים כי דווקא אותם 17 יעדים שנועדו “להשיג עתיד טוב ומקיים יותר לכולם” הינם בהכרח הדרך לעתיד טוב לכולם.

כלכלת האימפקט (Impact Economy)

  • מה זה: חזון למערכת כלכלית בה מדידה של ההשלכות החברתיות והסביבתיות שלובה בכל הפעילות הכלכלית, וממלאת תפקיד מרכזי בהחלטות של הממשל המרכזי, של העסקים, של המשקיעים ושל צרכנים.
  • בתכלס: לרוב כאשר מדברים על כלכלת האימפקט לא מדברים על החזון, אלא על החברות המיזמים והמשקיעים הפועלים כבר כיום באקוסיסטם האימפקט.

השקעות אימפקט (Impact Investments)

  • מה זה: השקעה כספית שנועדה, לצד תשואה פיננסית, לייצר גם השפעה חברתית או סביבתית חיובית (אימפקט), שנמדדת אף היא לצד מדידת התשואה הפיננסית. יש בהשקעת אימפקט ארבעה מרכיבים: כוונה להשגת השפעה חיובית; מודל עסקי שמייצר רווח; שימוש בכלים כלכליים שונים; ומנגנון למדידת תוצאות חברתיות או סביבתיות שהוגדרו מראש.
    בתכלס: השקעות המניבות שורת רווח כפולה. השקעות אימפקט מרחיקות לכת יותר משהשקעות ESG בשתי דרכים. ראשית הכוונה בהן אינה רק להימנע מהשפעות שליליות אלא גם ליצור השפעות חיוביות. שנית, הן כוללות מדידה של האימפקט שהן יוצרות.

שורת רווח כפולה (Double Bottom Line, DBL)

  • מה זה: הביטוי שורת רווח כפולה נועד להרחיב התיחסות של חברה או מיזם לתועלת המופקת מפעילותם כך שלצד שורת רווח פיננסית יכלול גם שורת רווח חברתית. כשם שכל חברה עסקית מודדת את שורת הרווח הפיננסית שלה באמצעות נתונים על רווח והפסד, כך ניתן למדוד גם את שורת הרווח החברתית שלה באמצעות איסוף נתונים על פעילות חברתית ומדידת אימפקט.
  • בתכלס: הרבה יזמים אומרים כי יש להם שורת רווח כפולה בכדי לבטא כי פעילותם היא גם רווחית וגם טובה לחברה/סביבה, ושוכחים כי עליהם למדוד את הפעילות החברתית שלהם באותה רצינות בה הם מודדים את רווחיהם הפיננסים

שורת רווח פיננסית (Finencial Bottom Line)

  • מה זה: מונח המתייחס לשורה התחתונה בחישובי הרווח וההפסד של חברה מהם ניתן להסיק את הרווחים אותה הפיקה מפעילותה. מהווה חלק מהביטוי שורת רווח כפולה.

שורת רווח חברתית (Social Bottom Line)

  • מה זה: התועלת החברתית (או הסביבתית) המופקת מפעילותם של חברה ארגון או מיזם מסוימים. ניתן להעריך שורת רווח חברתית באמצעות איסוף נתונים וביצוע מדידת אימפקט. מהווה חלק מהביטוי שורת רווח כפולה.

אימפקט ניישן (Impact Nation)

  • מה זה: מונח נפוץ בקהילת האימפקט הישראלית. למעשה מדובר בחזון על פיו ישראל תהפוך מ”סטארט-אפ ניישן”- אומת הסטארטאפ אשר מובילה את העולם בתחומי היזמות והטכנולוגיה- ל”אימפקט ניישן” אומת האימפקט המובילה את העולם בפתרון בעיות גלובליות באמצעות עשייה מוכוונת אימפקט.
  • בתכלס: המונח הפך למעין מטבע לשון ישראלי ומהווה גם את שמם של תוכנית ממשלתית לקידום פרסום דוחות ESG וקהילה לקידום השקעות אימפקט בישראל.

הלב הנעלם (The Invisible heart)

  • מה זה: מונח אותו טבע סר רונלד כהן, מחלוצי תעשיית ההון סיכון הבריטית ומי שמכונה “אבי השקעות האימפקט”. המונח מתבסס על הביטוי של אבי הקפיטליזם אדם סמית “היד הנעלמה”, יד מטאפורית אשר מנווטת את המערכת הפיננסית בשוק החופשי לטובת כולם. על פי כהן, מדידת אימפקט מאפשרת לנו להכווין את היד הנעלמה של השווקים באמצעות “הלב הנעלם” של השווקים.
  • בתכלס: ביטוי הממחיש כי עשיית טוב יכולה להתקיים לצד השוק החופשי ולא במקומו.

גרין ווש/ אימפקט ווש (Greenwash/ Impactwash)

  • מה זה: גרין-ווש או גרינווש הינו מונח ביקורתי כלפי תופעת הטיוח הירוק. חברה שעושה גרין וושינג מציגה כלפי חוץ תדמית של ארגון בר-קיימא שאינו פוגע בסביבה, מבלי לשנות באופן עמוק את מאפייני הפעילות המזהמים שהיא מבצעת. חברה יכולה לעשות אימפקט-וושינג באופן דומה בכך שתדהדר בהשפעות החברתיות החיוביות של פעילותה בעודה מטייחת את פגיעתה בסביבה או באוכלוסיות שונות בחברה.
    בתכלס: כינוי למי שמציג מצג שווא של אימפקט מבלי ליישם את המהות.

שחקנים בקהילת האימפקט

משקיעי אימפקט (Impact Investors)

מיזמי אימפקט (Impact ventures)

  • מה זה: מיזם אשר לפעילותו יש את הפוטנציאל להשיא רווחים פיננסים לצד פוטנציאל להשפעה חיוביות משמעותית (אימפקט) על החברה או הסביבה, ואשר מודד ומנהל את שורת הרווח החברתית שלו כשם שהוא מנהל את שורת הרווח הפיננסית. ההשפעה של מיזם אימפקט נובעת מהשירות או המוצר אותו הוא מייצר- ככל שנמכרים יותר שירותים או מוצרים כך גדלה ההשפעה.
  • בתכלס: הלב של כלכלת האימפקט– היכולת למצוא את המחנה המשותף בין עשיית רווחים לעשיית טוב.

חברות אימפקט (Impact Companies)

  • מה זה: חברה עסקית המעוניינת לייצר השפעה חברתית או סביבתית חיובית (אימפקט), לצד תשואה פיננסית, אשר מתנהלת בהתאם לאמות מידה מחמירות מהנדרש בחוק, ויש בה מרכיב של מדידת התוצאות שהוגדרו מראש. השילוב בין השפעה לבין רווח מוגדר לעתים כ”שורת רווח כפולה“. חברת אימפקט יכולה לצמוח ממיזם אימפקט או לבצע הסבה מחברה עסקית לחברת אימפקט.
  • בתכלס: בניגוד למיזם אימפקט, אשר נמצא לרוב בצעדיו העסקיים הראשונים, חברת אימפקט הינה כבר ישות עסקית מבוססת ובשלה.

קרנות אימפקט (Impact Funds)

  • מה זה: קרנות המגייסות כסף ממשקיעים בכדי להשקיעו בגופים בעלי תשואה שהיא הן כלכלית והן חברתית/סביבתית מדידה (שורת רווח כפולה). בדרך כלל הקרן תתנהל לפי עקרונות מנחים של השקעה בתאגידים הנתפסים כמקדמים מטרות סביבתיות או חברתיות וכן תאגידים הנתפסים כפעילים בתחום ה-ESG, וזאת בהתאם להגדרות הקרן. הרכב ההנהלה של קרנות אימפקט יכלול בדרך כלל גם מנהלים מתחומי ה-ESG לצד המנהלים מתחומי הפיננסים.
  • בתכלס: מי שמנווט את הכסף הגדול בכלכלת האימפקט

עסקים חברתיים (Social Business)

  • מה זה: עסק שעוצב כדי לקדם מטרה חברתית תוך שימוש בכלים ושיטות ניהול עסקיות המקיים את עצמו מבחינה כלכלית, ללא הפסד או רווחי דיבידנד למשקיעים מעבר להחזרת הההשקעה הראשונית.
    השפעתו של עסק חברתי יכולה להיות גם מקומית או בקנה מידה קטן, ונובעת לרוב מתהליך הייצור ולא בהכרח מהמוצר הסופי. לעיתים התהליך והשפעותיו מהווים תכלית מרכזית לפעילות העסק וההכנסות נועדו לאפשר את המשך הפעילות. ישנם כאלו המשתמשים בהגדרה רחבה יותר לעסק חברתי המתירה לעסק לחלק רווחים לבעלים, במצב כזה ניתן להתיחס לעסק חברתי המודדת את השפעתו החברתית כחברת אימפקט.
  • בתכלס: בית קפה המעסיק בעלי מוגבלויות אולי לא יתן מענה לאתגרים גלובליים, אך הוא בכל מצא דרך לעשות שימוש בהכנסות מהמגזר הפרטי בכדי לקדם מטרות חברתיות.

חברה לתועלת הציבור, חל"צ

  • מה זה: מוסד ללא כוונת רווח אשר פעילותו מוסדרת על ידי חוק החברות בניגוד לעמותה אשר פעילותה מוסדרת על ידי חוק העמותות. החל”צ מחויבת לפעול למען מטרה מסוימת מתוך רשימה סגורה של מטרות חברתיות או סביבתיות אשר הוגדרו במסגרת תוספת לחוק החברות. למרות שמדובר בחברה אשר יכולה לדרוש תשלום על פעילותיה החברתיות או הסביבתיות, משום שעל פי חוק על חל”צ קיים איסור לחלוקת רווחיה לבעלי מניות היא אינה יכולה להיחשב כחברת אימפקט.
  • בתכלס: מוסד שאינו חברת אימפקט ואשר דומה בהתנהלותו לעמותה אך כפוף לחוק החברות. חל”צים כפופים למדיניות דיווח ופיקוח מחמירה יותר מעמותות, ובעלי חופש פעולה רב יותר להנהלה אשר אינה כפופה לחברי עמותה.

בי קורפ (B corp)

  • מה זה: תו תקן שמוענק לעסקים ולארגונים עם מטרות רווח אך בעלי זיקה חזקה לנושא חברתי או סביבתי מסוים, אשר רובם לא עומדים עדיין בדרישות לחברות אימפקט, ומאשרר את מחויבותם להימנע מעשיית נזק חברתי וסביבתי לצד עשיה חברתיות או סביבתית חיובית. מדובר בתקן המחמיר והאקסקלוסיבי ביותר כיום בתחום ורק כמה אלפי חברות בעולם עומדות בו. כדי לזכות בתו התקן על העסק לעבור הערכה, לספק הוכחות לנכונותן של תשובותיו ולעמוד בשורה ארוכה של סטנדרטים העוסקים בהתנהלותו החברתית והסביבתית. בסופה של ההערכה ניתן לו ניקוד מסוים, ובמידה והניקוד גבוה דיו, העסק זכאי להכרה כ-B corp.
  • בתכלס: תו תקן מחמיר יותר מהמצופה במסגרת פרקטיקת הESG המבטא מחויבות גבוהה של עסקים לנושאים חברתיים וסביבתיים.

תאגיד תועלת (Benefit corporation)

  • מה זה: תאגיד תועלת הוא יישות משפטית אמריקאית המשחררת עסקים מהחובה לחתור אך ורק לרווח מרבי, ומאפשרת להם לחתור במקביל גם לאימפקט בלי לחשוש מצעדים משפטיים מצד בעלי המניות. כל זאת ללא החובה המסורתית לחתור לתשואה פיננסית מרבית בכל מחיר, תאגידי תועלת יכולים לקבל החלטות המשקפות את האינטרסים של העובדים, הקהילה הסובבת ושל הסביבה, לצד החתירה לתשואה פיננסית.
  • בתכלס: חשוב להדגיש כי תאגידי תועלת אינם חל”צים וכי לא קיימת מקבילה בחוק הישראלי לישות מסוג זה. בנוסף, קבלת תו תקן B-corp אינה מהווה אסמכתא להיותה של החברה תאגיד תועלת.

מונחים בנושא מדידת אימפקט

תיאורית השינוי (theory of change)

  • מה זה: מסגרת חשיבתית המסייעת לפתח אסטרטגית מדידה והערכת אימפקט. במסגרת יצירת תיאוריית השינוי מגדירים מה הוא האימפקט אליו שואפים מהפעילות והולכים אחורה בכדי למפות את התוצאות, התפוקות, הפעילות והתשומות המובילים אליו. תיאורית השינוי מתגבשת בשלב עיצוב האסטרטגיה ויכולה להתבסס על נתונים תומכים מהעבר, מחקרים קיימים, התנסויות (פיילוטים), תהליכי היוועצות ואף הערכות המבוססות על הכרת התחום המקצועי.
  • בתכלס: השלב הראשון בחשיבה על כל מיזם אימפקט. אם ארגון שמשוויץ בפעילותו מתמקד בעיקר בתשומות ובתפוקות שלו, כנראה שהוא לא עשה שימוש בתיאורית השינוי.

חמשת המימדים של אימפקט (5 dimensions of impact)

  • מה זה: מסגרת חשיבתית חלופית לתיאורית השינוי אותה פיתוח הפרויקט למיפוי אימפקט (IMP) המסייעת לארגונים למפות את אותם מאפייני פעילות שרלוונטיים לעשייה מכוונת אימפקט ולהבין באופן שיטתי ועמוק יותר את ההשפעות של פעילותם וכיצד ניתן למדוד אותן. חמשת המימדים הינם מה; מי; כמה; תרומה; וסיכונים.
  • בתכלס: צורת מיפוי וניתוח של מיזמי אימפקט שהפכה מאוד פופולרית ואומצה על ידי ארגוני הערכה ודירוג רבים.

אפקטיביות (Effectiveness)

  • מה זה: עד כמה פעילות מסוימת מצליחה בהגשמת המטרות שהוצבו לה. יש להבדיל בין מדידת אפקטיביות לבין מדידת יעילות.
  • בתכלס: אם בכדי להאיר חדר הצלחתי ליצור נורה מאוד מאוד זולה בחומרים וחשמל שאינה מצליחה להאיר את כל החדר, הנורה יעילה אך אינה אפקטיבית

יעילות (Efficiency)

  • מה זה: עד כמה פעילות מסוימת מצליחה להביא לתוצאה מינימלית במינימום משאבים. יש להבדיל בין מדידת יעילות לבין מדידת אפקטיביות.
  • בתכלס: אם בכדי להאיר חדר הצלחתי ליצור נורה שמאירה את החדר היטב אך עלותה אלפי שקלים ואלפי מגה וואטים, הנורה אפקטיבית אך אינה יעילה.

תשומות (Inputs)

  • מה זה: המשאבים שהושקעו לצורך פעילות מסוימת. זמן אנרגיה, כסף, שעות כוח אדם הינן דוגמאות נפוצות לתשומות. מהוות חלק ממיפוי תיאורית השינוי של מיזם אימפקט.

תפוקות (Outputs)

  • מה זה: ההשלכות המיידיות של פעילות מסוימות המשקפות את הפעילות עצמה. כל פעילות מייצרת תפוקות כלשהן, אך לא בהכרח ניתן לצפות בקלות לאור התפוקות מה יהיו התוצאות ומה יהיה האימפקט של הפעילות. מהוות חלק ממיפוי תיאורית השינוי של מיזם אימפקט.

תוצאות (Outcomes)

  • מה זה: השלכות הנובעות מתפוקותיה של פעילות מסוימת. תוצאות הינן שינויים מדידים במונחי קהל היעד, החברה או הסביבה, המהווים חלק מהשפעות הפעילות, ויש להן זיקה לפעילותה. מהוות חלק ממיפוי תיאורית השינוי של מיזם אימפקט.
  • בתכלס: יש להבדיל בין תוצאות (שהינן במונחי קהל היעד, שאינן בשליטתנו) לבין תפוקות (המשקפות את הפעילות עצמה, ונועדו להשגת תוצאות)

מדידת אימפקט (Impact measurement)

  • מה זה: תהליך המאפשר לקבוע האם פעילות מסוימת הינה יעילה ואפקטיבית בקידום יעדי האימפקט שהציבה לעצמה. מדידת תוצאות כוללת הגדרת מדדים הקשורים להשפעה שהמיזם מבקש לייצר, בניה של מודל מדידה שתאפשר את איסוף הנתונים, איסוף נתונים הקשורים לכל מדד, ניתוח הנתונים, הסקת מסקנות, והתאמת הפעילות לאור המסקנות.
  • בתכלס: תהליך קריטי המאפשר למיזמי אימפקט לוודא את יעילותם ולהציג שורת רווח כפולה. פעילות חברתית או סביבתית שאינה כוללת תהליך של הערכה ומדדיה אינה נחשבת לפעילות אימפקט

מודל מדידת אימפקט (Impact Measurement Model)

  • מה זה: תוכנית מדידה אשר מגדירה מה הם הנתונים רלוונטים לצורך מדידת אימפקט, ומגדירה כיצד ניתן לאסוף את הנתונים ומה הדרך הנכונה לעשות בהם שימוש בכדי להעריך בצורה הטובה ביותר את ההשפעות החברתיות או הסביבתיות של פעילות מסוימת.
  • בתכלס: שלא כמו מדידת רווחים פיננסים, מדידת אימפקט אינה תמיד פשוטה וישירה ולעיתים מצריכה בניה של מודלים מורכבים להערכת ההשפעה של הפעילות על המוטבים.

דוחות אימפקט (Impact Report)

  • מה זה: מסמכים המתארים את הפעילות החברתית והסביבתית של ארגונים וחברות ומסייעים למשקיעים להשוות בין האימפקט של חברות שונות. כשם שחברות ציבוריות מדווחות באופן סדור על ביצועיהם הפיננסים באמצעות דוחות, כך חברות המנהלות שורת רווח כפולה מדווחות באופן סדור על ביצועיהם בתחומים שהוגדרו כמהותיים לאימפקט של החברה. חשוב לציין כי לא רק חברות אימפקט מפרסמות דוחות אימפקט אלא גם עמותות, ארגונים חברתיים וחברות מסחריות.
  • בתכלס: שיקוף של נתונים על העשייה בתחומי הסביבה והחברה של ארגונים וחברות. לפעמים דוחות שנקראים דוחות אימפקט הינם למעשה דוחות ESG המתארים כיצד חברה מסחרית מתנהלת באופן אחראי בתחומי הסביבה חברה וממשל תאגידי.

תקני דיווח, Reporting Standards) IRIS+, GRI, SASB)

  • מה זה: תקנים המגדירים מה היא רמת השקיפות המצופה מארגונים הכותבים דוחות אימפקט, מה הם הנושאים המהותיים לדיווח לפי מאפייני החברה, וכיצד ראוי לחשב ולהציג את הנתונים. לדוחות פיננסים ישנה צורת דיווח מקובלת המאפשרת לוודא שחברות מפרסמות מידע חשוב בצורה ברורה, שקופה, אמינה, אחידה וניתנת להשוואה. התייחסות לשורת הרווח החברתית בצורה שווה לשורת הרווח הפיננסית מצריכה הסכמה באשר לצורת הדיווח הראויה, לצורך כך קיימים תקני הדיווח.
  • בתכלס: תקנים המייצרים שפה אחידה לדוחות אימפקט ומאפשרים למשקיעים להשוות בין האימפקט של חברות דומות. כיום התקנים המקובלים ביותר לדיווחי אחריות תאגידית הינם תקן ה-GRI, ותקן ה-SASB. אך הם מיועדים לכל חברה המאמצת פרקטיות של אחריות תאגידית. תקן ה-IRIS+ הינו תקן פחות נפוץ אך מותאם יותר לחברות אימפקט ועמותות.

דוחות משוקללי אימפקט (Impact-Weighted accounts)

  • מה זה: דוחות פיננסים, כגון דוחות רווח והפסד ומאזנים והמשקפים הן את הביצועים הפיננסיים של חברות עסקיות והן את האימפקט שלהן על החברה ועל הסביבה דרך המוצרים, השירותים, ההעסקה והפעילות שלהן.
  • בתכלס: מיזוג נתוני האימפקט לתוך הדוחות הפיננסים המסורתיים. לצורך כך יש צורך לעשות שימוש בחשבונאות אימפקט.

חשבונאות אימפקט (Impact Accounting)

  • מה זה: שילוב האימפקט בחישוב הכנסות החברה, עלויות המכר ושווי הנכסים, על מנת לייצר שורת רווח משוקללת הלוקחת בחשבון את השפעות הפעילות המדווחת.
  • בתכלס: הכלי לייצור דוחות משוקללי אימפקט.

מונחים בנושא מימון

משקיע הון סיכון, קרן הון סיכון (Venture Capital Investor, VC)

  • מה זה: קרן השקעות פרטית המשקיעה במיזמים ובסטארטאפים אשר הערכת הסיכונים בהם היא גבוהה, מתוך ציפייה לתשואות גבוהות שיתקבלו כאשר חברות אלו יגדלו וישגשגו. משקיע הון סיכון עובד בקרן, והכספים אותם הקרן משקיעה שייכים לעמיתי הקרן, כלומר המשקיעים בקרן אינם משקיעים את כספם.
  • בתכלס: הדלק של כלכלת הסטארטאפ, כסף גדול שמוכן לקחת סיכון גדול על מיזם בתקווה לגזור קופון גדול בהמשך, ובכך מאפשר ליזמים להפוך רעיונות למציאות.

משקיע אנג'ל (Angel investor)

  • מה זה: משקיעים פרטיים, המשקיעים בסטארטאפים קטנים או ביזמים על בסיס הונם הפרטי. ההון שמספקים משקיעי אנג’ל יכול להיות השקעה חד פעמית שמטרתה להזניק את העסק, או מנות כסף שניתנות לאורך זמן כדי לתמוך בחברה ולאפשר לה לעבור את הקשיים של שלבי קיומה הראשונים.
  • בתכלס: המלאך הגואל של יזמים מתחילים, אינדודואלים בעלי הון משמעותי שמחפשים להשקיע סכום גדול בסטארטאפ קטן בתחילת דרכו בתמורה לנתח משמעותי בחברה.

משקיעים מוסדיים (Institutional Investors)

  • מה זה: משקיעים מוסדיים הם ארגונים שמשקיעים בשם עמיתיהם, כמו קרנות פנסיה או חברות ביטוח.
  • בתכלס: הכסף הגדול, משקיעים בעלי כיסים עמוקים, המייצגים את החסכונות של כולנו.

משקיע קמעונאי (Retail Investor)

  • מה זה: משקיע קמעונאי או משקיע אינדודואלי הוא משקיע לא מקצועי שקונה או מוכר ניירות ערך או קרנות דרך חברות ברוקרים מסורתיות או אונליין
  • בתכלס: האדם הקטן, כל מי שמאמין שהוא יכול לנהל את ההשקעות שלו בעצמו יותר טוב מקרן או קופה.

משקיע פילנתרופי (Philanthropic Investor)

  • מה זה: קרן פילנתרופית, עמותה, או מוסד ללא מטרת רווח, המשקיע בשם מטרות מסוימות. לעיתים מטרת ההשקעה הינה לתמוך בערך או פעילויות ערכיות מסוימות בהתאם למטרות העמותה, ולעיתים מטרת ההשקעה הינה קבלת תשואה על ההשקעה בלבד, במטרה לעשות שימוש ברווחים לטובת מטרות פילנתרופיות.
  • בתכלס: כסף עם מצפון, קרנות פינטרופיות הינן לרוב פתוחות יותר להשקעות במודלי מימון ייחודיים כגון חוזה מבוסס תוצאות, אג”ח חברתי או מימון מעורב.

מימון מעורב, מימון משולב (Blended finance)

  • מה זה: מודל מימון למיזמים או פרויקטים המתבסס על שילוב בין כמה מקורות מימון. המודל כולל שלושה מרכיבים-מינוף, אימפקט ותשואה.
    מינוף- שימוש בתקציבי פיתוח ממשלתיים ופילנתרופיים על מנת למשוך הון של משקיעים פרטיים.
    אימפקט- השקעות שמקדמות בצורה אקטיבית סוגיות חברתיות או סביבתיות ומובילות לפיתוח כלכלי.
    תשואה- משקיעים פרטיים ייהנו מתשואה העומדת בקנה אחד עם ציפיות השוק ונמצאת בהלימה עם סיכוניה של ההשקעה.
  • בתכלס: פתרון מימון ייחודי המהווה פתרון לקושי של ממשלות וגופים פילנתרופיים לספק את ההון הנחוץ לפיתרון בעיות חברתיות וסביבתיות. מודלים אלו מושכים הון פרטי והופכים את הפתרונות (מיזמי אימפקט) לאטרקטיבים למגזר הפרטי.

תשלום על תוצאות/ תשלום על הצלחה (Pay-for-Outcomes, Pay-for-Success)

  • מה זה: הסדר שבמסגרתו ניתן תשלום בהתאם לתוצאות שמשיגים ארגונים מבצעים המספקים שירותים ציבוריים או פילנתרופיים. המונח “תשלום על תוצאות” המכונה גם “תשלום על הצלחה” משמש לעתים קרובות לתיאור ניירות ערך כמו איגרות חוב חברתיות ואיגרות חוב לפיתוח.
  • בתכלס: לא השפעת, לא הרווחת. מודל מימון המחייב מיזמים לבצע מדידת אימפקט.

חוזה מבוסס תוצאות (Outcome-based Contract)

  • מה זה: חוזה מבוסס תוצאות הוא חוזה של תשלום על הצלחה, שבו ספקי שירותים ציבוריים או פילנתרופיים זוכים בתשלום בהתאם לתוצאות שהם משיגים.
  • בתכלס: חוזה מתמרץ הצלחה. מטרתם של חוזים מבוססי תוצאות היא לשפר את הפרודקטיביות של הביצוע על ידי התניית התשלום בהשגת תוצאות מוגדרות.

אג"ח חברתי (Social Impact Bond, sib )

  • מה זה: חוזה מבוסס תוצאות על מתן שירותים שמעורבים בו גורם המשלם על התוצאות וארגון מבצע, ושנועד להשיג אימפקט חברתי או סביבתי. איגרת חוב חברתית אינה “איגרת חוב” במובן המסורתי- משקיעים מספקים את המימון לאספקת השירותים. אם התוצאות לא מגיעות למטרות שמוגדרות בחוזה המשקיעים מאבדים את כספם, שהופך למעשה לתרומה פילנתרופית. ואילו אם המטרות מושגות המשקיעים מקבלים בחזרה את השקעתם בתוספת תשואה שעולה בהתאם לגודל התוצאות שהושגו.
  • בתכלס: לא באמת איגרת חוב, אלא מנגנון ייחודי למימון פרויקטי אימפקט.

אג"ח ירוק (Green Bond)

  • מה זה: מעיין הלוואה הניתנת לחברה על ידי מגוון מלווים היכולים לכלול בנקים, ומשקיעים פרטיים מוסדיים ופילנתרופיים כדי לממן פרויקט או פרויקטים סביבתיים.
  • בתכלס: בניגוד לאג”ח חברתי, איגרת חוב ירוקה אכן הינה גיוס חוב למטרות ירוקות. כעת, בעקבות איגרות חוב ירוקות, נוצרות גם איגרות חוב כחולות, העוסקות באוקיינוסים, ואיגרות חוב בנושאי חינוך והשכלה, חברה ומגדר.

אג"ח לפיתוח (Development Impact Bond)

  • מה זה: איגרת חוב חברתית המיועדת למדינות מתפתחות שבה מעורבים קרנות פילנתרופיות וארגוני סיוע כמי שמשלמים על תוצאות, לצד הממשלה או במקומה.
  • בתכלס: כמו אג”ח חברתי, רק שבמדינות מתפתחות בהן הממשלה מתקשה במימון מצטרפים גורמים נוספים לעסקה.

קרן תוצאות (Outcome Fund)

מונחים מתחומי ההיטק והסטארטאפים

אקוסיסטם (Ecosystem)

  • מה זה: מונח השאול מתחום הביולוגיה, קהילה באיזור או בסקטור מסוים הפועלת באינטראקציה, שיתוף פעולה והפרייה הדדית סביב נושא או תחום משותף. אקוסיסטם האימפקט בישראל כולל, חברות ויזמי אימפקט, קרנות ומשקיעי אימפקט, עמותות וארגוני אימפקט, אקדמאים ויועצים בתחום.
  • בתכלס: קהילה העוסקת בתחום מסוים, לעוד פרטים על אקוסיסטם האימפקט היכנסו למפת האימפקט שלנו (בקרוב)

האקתון (Hackathon)

  • מה זה: הלחם של המילים האקינג, ומרתון, האקתון הוא אירוע יזמות אינטנסיבי, בו המשתתפים מתחלקים לקבוצות חשיבה, היוצרות ומפתחות יחדיו רעיונות והמצאות פורצי דרך, במטרה לענות על אתגר אשר הוגדר על ידי מארגני ההאקתון או על ידי המשתתפים. ההאקתון הוא אירוע תחום בזמן, הנמשך בין מספר שעות למספר ימים רצופים. מתודולוגיית ההאקתון התפתחה בעיקר בעולמות הטכנולוגיים, אך בשנים האחרונות מיושמת גם אל מול שאלות חברתיות וציבוריות שונות.
  • בתכלס: סלנג הייטק לתחרות קבוצתית למציאה ופיתוח של רעיונות לאתגרים משמעותיים.

חממה (OCS Funded Incubator)

  • מה זה: גוף עסקי המסייע ליזמים בשלבים ההתחלתיים של הקמת סטארטאפ, חממות עוזרות לפתור חלק מהבעיות שלעיתים קרובות כרוכות בניהול סטארטאפ, למשל באמצעות מתן מרחב עבודה, מימון התחלתי, חונכות, הדרכה והכשרה. זאת בתמורה לחלק מהבעלות על החברה.
  • בתכלס: מעטפת מקצועית לסטארטאפים מתחילים.

אקסלרטור (Accelerator)

  • מה זה: מאיץ סטארטאפים, המציע תוכניות מוקצבות זמן לכמות מוגבלת של חברות. במסגרת התוכנית סטארטאפים יכולים ללמוד על אספקטים שונים בעולם היזמות – מבניית תוכנית עסקית ועד לשיווק ומכירות. לרוב כל מחזור של התוכנית מסתיים בערב שבו היזמים מציגים את הסטארטאפים בפני משקיעים על במה ומכונה Demo Day.
  • בתכלס: כמו חממה, רק לזמן מוגבל יותר. המימון לאקסלרטור יכול להיות פילנטרופי או ממשלתי, או לחלופין להגיע מחברות פרטיות או קרנות המחפשות מיזמים חדשניים בתחום מסוים.

בנצ'מרק (Benchmark)

  • מה זה: תהליך בו מודדים את המאפיינים של חברה, מוצר או שירות מסוים אל מול המתחרים הטובים ביותר בשוק. בנצ’מרק מאפשר לקבל פרופורציה והשוואה אל מול המתחרים. על ידי לימוד ביצועי המתחרים, ניתן להבין כיצד ואיפה ניתן להשתפר.
  • בתכלס: השוואה למתחרים במסגרת תהליך מדידה סדור.

רשימת מקורות

תודתנו נתונה לכל המקורות המובאים מטה אשר כללו מידע מפורט בעברית שסיעה לנו בניסוח ההגדרות השונות. קיימים עוד מקורות רבים באנגלית אך אלו הם המקורות המרכזיים בעברית בהם נעשה שימוש ואנו ממליצים לחברי ישראל אימפקט להיכנס אל המקורות השונים ולחקור עוד על הנושא!

רשימת המקורות המרכזיים:

  1. אימפקט, מאת סר רונלד כהן, הוצאת מטר, 2022.
  2. מילון האימפקט הישראלי– קהילת אימפקט ניישן
  3. מילון מונחי אימפקט– של כתב העת “ליברל
  4. מילון מונחי ההייטק והסטארטאפים השלם–  אתר Geektime
  5. המילון לסטארט-אפ– פורטל לסטארטפ
  6. ברנע ג’פה לנדה– משרד עורכי דין
  7. ויקיפדיה- מגוון ערכים

רוצים לקבל עדכונים?

Israel Impact Full logo לוגו מלא ישראל אימפקט

עיקבו והצטרפו אלינו